טבע – הִשתנה!

שאלה: הבעיות של הסביבה ושל כדור הארץ נראות מאיימות מאוד, התחממות גלובלית וכולי. מנקודת מבטה של הקבלה, מה צריך לשנות בחוקי שמירת הטבע ואופני השימוש בטבע? איזה חוקים בינלאומיים ולאומיים צריכים לקבוע בנוגע לשמירה על הסביבה בכדי שהם יהיו פעילים ומועילים?

תשובה: בואו נצווה על הטבע להשתנות.
או על האדם…
אבל גם הוא חלק מהטבע!

למעשה, בציוויים שלנו אנו יכולים רק להתנתק עוד יותר מהטבע, לפגוע בו וגם בנו כחלק אינטגראלי ממנו. כל הניסיונות שלנו להפחית את השפעתו המזיקה של האדם על הטבע לא יניבו שום תוצאה חיובית.

העניין הוא שפעולות הטבע הן מטרתיות. כל השפעתו עלינו – זה לא תגובת הטבע לפעולותינו ביחס לטבע הדומם, הצומח והחי, אלא תגובתו על היחס שלנו זה לזה, לאנשים אחרים. האדם מכיל את כל הטבע בתוכו, וכולו "עולה" או "יורד" יחד עם האדם. הכול נמדד לפי הדרגה העליונה ביותר, ה"מְדַבֵּר".

מטרת השפעת הטבע היא לחייב את האדם להשתנות, לא לשנות את היחס שלו לטבע, אלא לשנות את היחס לדומים לו. לשנות את היחס האגואיסטי שלו כלפי הזולת ליחס אלטרואיסטי, כמו יחס של אבא לילדיו. בתנאי זה נהפוך לחלק אינטגראלי מהטבע, ישתנה היחס שלנו לחלקים האחרים שלו.

שום שיטות המבוססות על כוח וכפייה לא יחליפו את מה שנדרש מאיתנו – לשנות את עצמנו! אם נכיר בזה, נפחית בכך את המכות שמנחית הטבע עלינו ועל שאר חלקיו.

אך למעשה הבעיה גדולה עוד יותר. אפילו אם מבינים את ההכרחיות בשינוי עצמי, איננו מסוגלים לתאר לעצמנו כיצד ניתן לבצע זאת! בדיוק לשם כך ניתנה לנו חכמת הקבלה – שמגיעה עוד מערש האנושות, מבבל העתיקה, בה נפרדנו והתפזרנו על פני תבל. זוהי חכמה המסבירה איך להתחבר בחזרה לגוף אחד שלם. הפצה עקבית שלה וחדירתה להכרתו של כל אדם בעולם יבנו בקרב האנושות את החוק החברתי החדש.

לסיכום, כדאי לנו להסתגל כמה שיותר מהר לרעיון, ששמירה על הסביבה כוללת הגנה על עצמנו מפני האגו שבנו.

להרחבה: אקולוגיה וקבלה