אם האדם נמצא בקו שמאל ורוצה לקבל רק אור חכמה, אז הוא מרגיש חושך, כי הרי חסר לו אור חסדים. אם הוא נמצא בקו ימין, אז הוא כולו באור חסדים ואין ברשותו רצונות לקבל, הוא אינו רוצה אור חכמה – זה מצב של קטנות.
כיצד בכל זאת לחבר יחד את שני המצבים המנוגדים האלה: חסדים וחכמה? האדם כביכול מחולק לשני חצאים ואינו יודע כיצד לחברם. לכן ישנו הצורך של התערבות הכוח השלישי, שיביא להתנגשות ביניהם, בכדי שתתחיל פעולה חדשה.
העניין הוא שברוחניות כל פעולה – זו לידה חדשה, מצב חדש, שלא היה קיים קודם ולא ידוע כיצד לבצע אותו. לא ניתן לעשותו, כי הרי בכל פעולה נגלה שאין לנו שום מגע עם הבורא עקב הניגודיות שלנו כלפיו.
כיצד עלינו לדלג מעל התהום, לבצע את הקפיצה הזו מגשמיות לרוחניות, מה נדרש לעשות כל פעם, בכל מדרגה?
לאחר הכנות רבות מגיע אלינו כוח, המעורר בנו את הנחש, היצר הרע, שעוזר לנו לבצע את הקפיצה הזו.
הערה: העיקרון הזה נובע ממה שהתרחש ביום הרביעי של הבריאה "קיטרוג הירח".
"…כל יום הוא בריאה חדשה לגמרי…" רבי נחמן מברסלב.