כאשר ייעלמו הגבולות

כאשר נצא לעולם רוחני נרגיש פרמטרים רוחניים – זמן, מקום, אני, חיים, בדומה לאלה שאנו מרגישים בעולם הזה. עוד במאה ה – 11, הרבה לפני אינשטיין והפיזיקה המודרנית, כתב הרמב"ם, שכל העולם הגשמי שלנו נמצא מתחת למהירות האור, כלומר למטה מהזמן הרוחני, בתוך הזמן הגשמי.

היום כבר לא בעיה לדון על זמן, תנועה ומקום, כעל מושגים חופשיים ביחס לאדם הצופה, שיכולים אפילו לזרום אחורה.

למעשה, מבחינה אובייקטיבית אין, לא זמן, לא תנועה ולא מרחב – כל זה רק התרשמות בתוך הרצון שלנו. אם הרצון שלנו מוגבל על ידי קבלה עצמית, אנחנו מרגישים את עצמנו במסגרת העולם הזה. אבל אם הרצון שלנו אינו מוגבל על ידי קבלה לעצמו, אלא פועל ביציאה מתוך עצמו, על מנת להשפיע, – אז הפרמטרים האלה מאבדים את ההגבלות שלהם – אין בהרגשתנו שום הגבלות: לא בזמן, לא בתנועה ולא במרחב.

מתוך שיעור מס' 1 בקונגרס הצפון אמריקאי

רשומות קודמות בנושא:
מסע באוקיינוס של אור
זמן – תולדה של אגואיזם