כשליבו של החבר כבד עלינו לנהוג כאילו אנחנו מביאים תרופה לחולה. עלינו לעשות הכול כדי להרים לו את מצב הרוח. אם אני מרגיש את עצמי בחושך, סימן שאין לי מספיק עניין ברוחניות.
נניח שהרוחניות כל כך חשובה לי שאני נמשך אליה במידת של 20 ק"ג רצון.
פתאום הוסיפו לי עוד 20 ק"ג רצון לא מתוקן. הכובד הזה מקבע אותי מייד למקום, אני כבר לא יכול לזוז. כדי להתקדם מהמצב הזה, הרוחניות צריכה להיות חשובה עכשיו בשבילי ב-20 ק"ג יותר ולמשוך אליה בכוח את ה-40 ק"ג.
אבל מאיפה אשיג את הכוח הזה? רק מהספרים או מהסביבה. אני צריך מייד להתחיל לעבוד על חשיבות המטרה. כמו חולה שהמחלה עוד לא התפתחה לגמרי, חייב להילחם במחלה.
אני משתמש בכל הכוח שיש בידיי והופך את החושך לאור. כך אני עובר ומתקדם מהר ממצב למצב.
מתוך השיעור על ספר הזוהר 11.01.2010
רשומות קודמות בנושא:
האור של ספר הזוהר
רצון חדש – מדרגה חדשה כלפי מעלה