קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם חוכמת הקבלה רואה ביהודים עם שנבחר על ידי הבורא?
תשובה: "עם נבחר" הוא קבוצת אנשים שיש לה את "הנקודה שבלב", כלומר, השתוקקות למטרת הבריאה, שהיא דבקות בבורא מתוך השתוות הצורה ביניהם. ולפי הסממנים הארציים יכול להיות בה כל אדם.
קבוצה כזאת מרגישה כי יעודה הוא לרכוש את שיטת התיקון בעצמה, וללמד אותה לכל העולם.
הקבוצה נקראת "ישראל"(מהמילים "ישר" – "אל"), בכיוון – ישר לאל, ישר לנתינה ולאהבה כלפי הזולת. מי שנמצא במצב כזה, הוא נקרא ישראל והוא הנבחר. כולנו באנו מציוויליזציה בבלית קדומה אחת, עם אחד. חלק מהבבלים, שלקחו על עצמם את שיטת התיקון שהוצעה על ידי אברהם קיבלו, לפי הכוונה שלהם, את השם "ישראל".
היום אנחנו וכל האנושות, מבינים את המבוי הסתום של ההתפתחות האגואיסטית בת 4500 השנים, מימי בבל העתיקה, ודבר זה יכריח אותנו להעלות את עצמנו מעל האגו ולהגיע לדרגת הבורא. זוהי התוכנית של הטבע. כיום המשימה של אותם האנשים, שמרגישים ומבינים את הקריאה הזאת, היא לסחוף אחריהם את כל האנושות, את כל בבל. ואלה שעוסקים בכך הם הנבחרים.
במאמרו של בעל הסולם "הערבות" (אות יט') נאמר שרבי אלעזר, בנו של רשב"י, מחבר ספר ה"זוהר", טוען שלא רק עם ישראל, אלא גם כל העמים בעולם ערבים זה לזה… וגמר התיקון של העולם יגיע, כשכל עמי העולם יתאחדו בשאיפתם אל הבורא, ואז הוא יתגלה לכל העמים.
תפקידו של עם ישראל ביחס לכל העולם הוא בחובתו להכשיר את עצמו מבחינה רוחנית, ולהכין את כל האנושות לקבלת העבודה העליונה של אהבת הזולת על עצמו. וזה מהווה אמצעי, סולם, שמוביל להשגת מטרת הבריאה – דבקות בבורא.
פוסטים קודמים בנושא:
שלום לך וחג סוכות שמח, שנה טובה והצלחה מאירה ומהירה.
בהקשר לעניין שדובר שאלה לי אליך:
מכיוון שתפקידנו כיהודים להיות דוגמא ודרך להראות את האור, ותפקיד היהדות להראות את השלמות והדרך הנכונה לדבוק באור ולקבל מהאור את מה שיודע לתת.
השאלה שלי היא בקשר להתגיירות:
למה הדת העכשוית כ"כ מקשה על אנשים שבאמת רוצים להתגייר בתום ברצון ובאהבה חזקה לענין?
אני מבינה שהדת יוצרת סינון רציני וזה חשוב , זה נכון.
אבל כמו שאמרת ישראל זה אנשים שבחרו להיות חלק מאנשים שרצו לדבוק באור הבורא, לקיים מצוותיו באהבה,
הקב"ה לא הציב יותר מדי תנאים, אמנם בראשונה הציב את תנאי ברית המילה, שלא כל אחד מוכן לבצע מעשה זה על עורו, ואלה שמוכנים לעשות זאת אכן מוכנים ורוצים מהחלטה אישית,.
למה הדת מקשה אלף אלפי קושיות, לדעתי יותר מדיי, ואני חושבת שהקב"ה לא התכוון לכך, נכון שיש שינויים וסיבות הסינונים של אז הם לא כמו הסיבות של היום,
אז עושים סינון צפוף יותר,
אבל אולי זה סינון מוגזם בעוד שלדבוק באור וכולנו הרי צריכים להגיע להבנה שהאור אחד ושמו אחד,
למה אנחנו מקשים על העולם וגם על הסדר והשתלשלות החיים?
אני לא שואלת מתוך זה שאני לא מקבלת את דרך הדת או מחשבת החוקים הדתית הייהודית המודרנית, אלה אני שואלת מתוך רצון להגיע לכוונה האמתית ותפקידנו ושנגיע ליעד הסופי, אולי אנו שמים רגל/מקשים או מעקבים את העולם?
מצפה לתשובה
בברכת שנה טובה