קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל מה שספר הזוהר מספר עליו, מתרחש בתוכי. כל הדמויות שבספר – הם ניואנסים שונים של היחס שלי כלפי הכוח העליון – הבורא, לסביבה, לעצמי – וזאת, עד שאתחיל לחבר את כל זה יחד לאחד שלם, לקיום היחיד.על ידי הקריאה בספר בזוהר, אני צריך כל פעם לדמיין לעצמי את התכונות שלי – רק עליהן ספר הזוהר מספר לי. אם מדובר על דרגת חי – זה אני, על עץ – אני, על בחור מתבגר – אני, על גבעה – אני, על שפחה – אני, על גבירה – אני. כל זה אני, אבל לא כדמויות ואובייקטים אלא כתכונות.
האיכויות שלי ברצון (במלכות) נחלקות לשפחה – איכויות, תכונות שעוזרות לי, ולגבירה – כאלו המנהלות אותי. גבירה זה המצב המתוקן שלי. ושפחה נקרא החלק שעדיין אינו מתוקן בי, אבל כבר משתתף בתיקון שלי..
אני מחלק עצמי לשניים – לגבירה ולשפחה ביחס לבעל הבית, לבעל, לבורא. כך מרגישה עצמה נשמה, ביחס שלה כלפי הבורא. הרי כולנו נשותיו, (מקבלים ממנו), חלקי המלכות.
אם אני שואף ומשתוקק לתקן את תכונותיי, הן נקבעות כ"שפחה הנאמנה לגבירתה", כלומר שאני מוכן, בתכונות שלי שעדיין אגואיסטיות, להשיג השפעה – נאמנות של נשמתי לבעלי, לבורא.
אם התכונות שלי רוצות לעבוד למען עצמן, זה נקרא "שפחה שאינה נקייה, שפחה שאינה נאמנה לגבירתה".
והמטרה, מכל התכונות הלא מתוקנות של השפחה, לעשות תכונות נאמנות של גבירה. האדם משיג מעמד של "גבירה" – של אהוב הנאמן לזה שאוהבו.
רשומות קודמות בנושא:
ספר הזוהר – המפתח לכניסה לעולם העליון
האופן שבו יש לקרוא את ספר ה"זוהר"
נהר, היוצא מעדן
בעקבות שיעור הבוקר קיבלתי אוצרות,מה מאחור ומה לפנים.
ותשובת שרה :ותצחק שרה בקרבה לאמור יש מטה משה ואהרון.
ותודה לארבעת האמהות שרה רבקה לאה ורחל.