להתפלל זה לדון את עצמך

שאלתו של גיל: אמרת שהבורא נמצא בתוכנו ומחוצה לנו אין כלום. אם כך מהיכן מגיעות ההשפעות שמהן האדם מתפעל? ואם הבורא בתוכנו, אז למי בעצם אנו מודים או מתפללים?

תשובה: אנו מתפללים בשביל עצמנו, כדי שנשתנה ונרגיש את עצמנו כמשפיעים. להתפלל זה לדון את עצמך. את כל זה אנו עושים לא למען הבורא, אלא למען עצמנו. הפניה שלנו היא לתכונת האהבה והנתינה, שאותה אנו מכנים "בורא".

אסור (כיוון שזה לא נכון) לדמיין "אותו", את התכונה הזו, בשום צורה אחרת, אלא רק כתכונה ללא דמות וחומר. הכוח העליון (ללא צורה, נפח וחומר), שהוא כוח של השפעה, ממלא אותנו. לעת עתה, אנו לא מרגישים את המילוי. נרגיש אותו במידת השגתנו את תכונת הבורא, תכונת האהבה והנתינה.

המשימה שלנו היא, שהרצונות שלנו יהיו להשפעה ולא לקבלה. כשאנו משתוקקים לתכונה הזו, אנו מזמנים עלינו את השפעת הכוח העליון. הכוח הזה נמצא במצב סטטי ורק ההשתוות שלנו אליו, מכניסה אותנו תחת השפעה גדולה יותר של הכוח…

שאלתה של רחל: אנחנו זה הרצון לקבל בלבד וכדי שהרצון שלנו ישתנה וירצה לפעול לא למען עצמו, צריך לבקש מהבורא שיעזור לנו. שאלתי היא, איך אדע שהבורא אכן שמע אותי ברגע שאני מבקשת ממנו לסייע לי בשינוי? ואיזה שינוי בי אני אמורה להרגיש?

תשובה: שינוי בהגדרת הרע של הטבע עד כדי לרצות לצאת ממנו, זו "הכרת הרע" שמתרחשת תחת השפעת אור הבורא.

אחרי "הכרת הרע" מגיע שלב של "השפעת הטוב" – שינוי הכוונה בכל פעולה להשפעה ולאהבה. האור העליון משפיע עלינו במידת הרצון שלנו לתקן את עצמנו. את הרצון הזה לא ניתן לפתח בעצמך לבד, אלא רק לקבל מבחוץ, מאנשים דומים לך המשתוקקים לאותה המטרה. על ידי "קניית" הרצונות שלהם, תוכלי להזמין על עצמך אור עליון בכוח כזה, שהוא ישנה אותך להיות בנתינה, ואז מייד תרגישי את התכונה הזאת, זאת אומרת תגלי את הבורא!