לעבור מחסום

thumbs_monterrey_wp.jpg

שאלה: מה זה אומר "לעבור מחסום"? ומה הקשר בין מעבר מחסום לקריעת ים סוף?

תשובה: לעבור מחסום – זו האפשרות להיפטר מהרצון ליהנות רק לעצמי, מהמחשבות על עצמי, מהרצונות "על מנת לקבל"… קודמת לזה ההכרה ברצונות הטבעיים שלנו, בדאגה האגואיסטית אך ורק לעצמנו, כרע – הרע היחידי והגדול, שממנו אני רוצה להתנתק, אבל לא יכול!

אולם אם אני "מאוד רוצה", אז מתגלה איזה כוח מיוחד, שמבצע עלי את הפעולה הזאת – "מעביר" אותי דרך הרע הזה, מעלה אותי מעליו. הפעולה הזאת בתוכי נקראת "קריעת ים סוף".

המעבר מתרחש רק בהכרתי המלאה וכתוצאה מהמוכנות שלי. ובכלל, כל תיקון רוחני קורה רק בהסכמתו המלאה של האדם עם הפעולה, שלאחר מכן מבצע עליו הבורא (האור).
במהלך הדרך הרוחנית האדם לעיתים מתאכזב, עד כדי ייאוש מכך שהוא לא מסוגל לעבור את המחסום. אבל דווקא אז צריך לזכור שהסבלנות שלו, נאמנותו לדרך ולמטרה (רכישת תכונת האהבה והנתינה), עומדת למבחן.

בדרך כלל, אנשים נשברים בדיוק כאן, "מתעייפים" ועוזבים את הדרך הרוחנית. הדבר מעיד למעשה על חוסר סבלנות, או ביתר דיוק חוסר רצון אמיתי. דווקא זו היא התכונה הנדרשת לעיצוב כלי אמיתי לקבלת האור מעבר למחסום.

בעל הסולם מסביר זאת דרך משל:
הדבר דומה, למלך, שחשק לבחור לעצמו, כל אוהביו הנאמנים לו ביותר שבמדינה, ולהכניסם לעבודתו בהיכלו פנימה. מה עשה, נתן צו גלוי במדינה, שכל הרוצה כקטן כגדול, יבא אליו לעסוק בעבודות הפנימיות שבהיכלו. אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים, על פתחו של ההיכל, ובכל הדרכים המובילים להיכלו, וציווה אותם להטעות בערמה את כל המתקרבים להיכלו, ולהדיחם מהדרך המוביל להיכל.

וכמובן, שכל בני המדינה התחילו לרוץ להיכל המלך, אמנם, נידחו בערמת השומרים החרוצים, ורבים מהם התגברו עליהם, עד שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל, אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר, ומי שהוא שהתקרב אל הפתח הסיתו אותו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת שבא. וכן חזרו ובאו ושבו, ושוב התחזקו וחזרו ובאו ושבו, וכן חזרו חלילה כמה ימים ושנים, עד שנלאו מלנסות יותר.

ורק הגבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תיכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו. וכמובן, שמאז ואילך, לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, שהסיתו והדיחו אותם ומררו את חייהם כמה ימים ושנים, בהלוך ושוב על הפתח, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה (הקדמה לתע"ס, אות קלג).

7 comments

  1.  מתוך הקדמה לתע"ס אות קל"ג

    אלא הנשמה הכללית שנבראה, הנקראת "אדם הראשון", היא כוללת בתוכה "שישים ריבוא נשמות", שש מאות אלף נשמות פרטיות שמתחלקות עוד ועוד. וכל אחד ואחד מאותם שש מאות אלף, חייב לתקן את עצמו ולעבור את כל השלבים. שני שלבים של הסתר פנים ושני שלבים של גילוי פנים. וצריך להגיע לאהבה ולהתחברות יחד עם כל יתר הנשמות בגוף אחד, כמו שכתוב, "כאיש אחד בלב אחד". כי תנאי הערבות לקבלת התורה, לקבלת כל האור לתוך הכלי הכללי, שיהיו כולם מחוברים ללא שום הבדל בין הנשמות.

    ולאחר שכל נשמה ונשמה מקבלת תחת ההסתר את תכונת החסדים, כלומר, מוכנה להתבטל כלפי העליון, היא מקבלת בדרגת שכר ועונש את תכונת הבינה, ובדרגת האהבה היא רוכשת מסך לקבל על מנת להשפיע. כל נשמה ונשמה חייבת לעבור את כל השלבים הללו, כי הבחירה שנוהגת בשלבי ההסתר, בהסתר כפול והסתר רגיל, עדיין איננה מספיקה כדי לתקן את הכלי. אלא בתוך שני השלבים הבאים, שהם גדולים מאוד, נעשים התיקונים האחרים.

    אבל בכל שלב ושלב מיתקנות כל שש מאות אלף הנשמות, וכל אחת מיתקנת בכל תרי"ג הרצונות שלה. זה נקרא שהאדם חייב לבצע תרי"ג מצוות, ולתקן אותם בדרגת הסתר כפול והסתר רגיל על ידי הבחירה. ובדרגות שכר ועונש ואהבה לקנות עליהם מסכים על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע. זאת אומרת, העבודה היא תמיד על אותם תרי"ג הרצונות, שכל פעם האדם קונה עליהם יותר ויותר מסכים.

    בכל שלב ושלב מיתקנות כל שש מאות אלף הנשמות, וכל אחת מיתקנת בכל תרי"ג הרצונות שלה.

    ולכן העבודה איננה נגמרת. אלא נעשית יותר קפדנית, כדברי הכתוב: "הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה". אבל היא אחרת, היא בגילוי. והגילוי שנעשה מצד הבורא, הוא הסימן שיש בינינו לבין האור, לבין הבורא, מסך של ארבע דרגות העביות. אם האדם מוכן לקבל על עצמו את ההסתרה בהסתר כפול והסתר רגיל, הוא קונה על עצמו מסכים בשכר ועונש ואהבה נצחית, והבורא במקום להסתיר את עצמו מתחיל להתגלות, והאדם יודע איך להסתיר את עצמו.

    לאחר אותם שני המסכים של הסתר כפול והסתר רגיל, נעשה הגילוי. האדם יכול לקבל גילוי הבורא, מפני שיכול כנגד זה לקנות מסכים על עצמו. להגן על הרצון לקבל שלו, שלא יפרוץ לקבל על מנת לקבל, אלא שיהיה מוכן להשפיע על מנת להשפיע, ואחר כך לקבל על מנת להשפיע. לכן אותן הדרגות הנקראות "גילוי", הן דרגות של גילוי מפני שהאדם מסתיר את עצמו. כמו שכתוב על משה: "כי בשכר ויסתר משה פניו זכה לתמונת ה' יביט". כי הבורא מתגלה רק במידה שיש לאדם מסך להסתיר את הבורא.

  2. איך אדם יכול להגיע לרצון  אמיתי?

    אתה כותב "… בדאגה האגואיסטית אך ורק לעצמנו, כרע – הרע היחידי והגדול, שממנו אני רוצה להתנתק, אבל לא יכול!"

    האם ההבנה/הכרה במודע שאני רוצה לחיות אבל לא  רוצה לנצל אחרים זוהי התקדמות ?  או  שהתקדמות  היא ההכרה בטבע האמיתי שלי שבתת מודע אני כן  רוצה לנצל!!

    אם זה כך אז זה באמת נורא!  כי אין לי שליטה על זה.   ומי הם השומרים??

    תודה מקרב לב

  3. תלמידה יקרה-
    זה הכל שאלה של רצון גדול והכרה מלאה
    שטבע האדם רע
    שלקבל על מנת לקבל זה רע
    וזה מוביל לגילוי של "בכי" על הטבע הרע שבי
    ורצון עז לשנות את הטבע שבי
    ובגלל שאי אפשר – מבקשים מהבורא.
    מרגישים צורך לבקש ממנו כי רק הוא יכול לעשות תיקון ברע שהוא יצר.
    השומרים הם הרצונות שלנו שגודלים.
    כשהרצונות לצורך קבלה הם נגדנו.
    כשמתקנים אותם לנתינה הם לעזרתנו.
    כך ככל שהרצון גדול יותר כשהוא יתוקן הרשע הופך צדיק יותר…

  4. תלמידה יקרה
    הרצון צריך להיות כל כך גדול
    שבשביל זה צריך את – הקבוצה.
    הקבוצה נותנת רצון גדול יותר
    הקבוצה משפיעה על הרצונות שלך
    נותנת לך את גדלות הבורא גדלות המטרה
    ורק בעזרתה הרצון שלך יגדל מספיק
    בלי קבוצה הרצון לא יהיה חזק מספיק
    מעטים ויחידי סגולה יש להם רצון מספיק חזק
    אבל בסביבה אגואיסטית בימינו
    אי אפשר להגיע לרצון הנכון בלי הקבוצה הנכונה.
    פשוט אי אפשר בלי.

  5. משתמע מתוך הדברים, כאילו האדם חופשי לבחור אם להתקדם רוחנית או פשוט לעזוב את ההתפתחות הרוחנית ולהמשיך כרגיל. אבל אני לא הרגשתי כאן שום בחירה! ניסיתי לעזוב (מתוך אכזבה גדולה שלא השגתי מזה כלום לעצמי) – ולא הצלחתי! רוצה או לא רוצה, הייתי חייבת להמשיך. האם אין כאן סתירה?

  6. שלומית גלעד

    תודה לרוח הקבוצה שלא עוזבת אותנו אף פעם,גם לא בחגים וחגיגות,

    הקבוצה היא הכוח שלי להתחזק בנפילות.

    אני אוהבת אתכם

  7. שלומית גלעד

    להבנתי,לאדם אין שום חופש בחירה.הבורא שותל במוחו צורך

    ורצון להתקדם.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest