מה ממלא את רצונות האדם?

שאלה: בשוויון שאתה מתאר יש משהו מדכא. הרי נתינה בשווה לכולם תדכא את היוזמה לשאוף לתת לאחרים יותר. מה טוב בשוויון שכזה?

תשובה: האדם חי ברצון לקבל (את המילוי), ברצון להתמלא. הרצון הוא יסוד הבריאה, הדבר היחיד שנברא, והוא לא ניתן לשינוי! כל השינויים הם רק בכוונה, במטרת השימוש ברצון: "לתועלת עצמי" או "לתועלת האחרים".

גם אם יש לי חשבון בעל 8 ספרות בבנק, מה שממלא אותי זה לא הסכום, אלא ההרגשה שיש לי הרבה כסף. זאת הרגשה של שליטה, של בטחון בעתיד ובהווה. את רצונות האדם לא ניתן למלא בדולרים!

הרצונות שלנו מובנים בנו במדויק על ידי הטבע:

• רצונות גופניים – רצונות לאוכל, מין, משפחה.
• רצונות חברתיים – רצונות לעושר, כבוד, שליטה, מושכלות.

יוצא מכאן שהמילויים שלנו הינם רגשות ולא אובייקטים גשמיים. אם האדם יקבל את הערכת החברה בצורה של הוקרה ואותות כבוד, אם ילדיו יתגאו בו (לא ישמעו שאביהם מבוזה על ידי החברה), האם למען זה לא יהיה כדאי לו לעבוד לטובת החברה?!

מומחה אמיתי רואה בעבודתו אומנות. הוא נכנס לתוכה למען התוצאה ולא למען התגמול שיקבל בעבורה. הרי בדרך זו הוא ממלא את רצונו. אלא שאנחנו עטפנו את רצוננו להתמלא ב"עטיפה" של כסף. לכן הכסף נקרא בחוכמת הקבלה כיסוי, מסך. אך כסף הוא רק אמת מידה פורמאלית של מילוי הרצון.

המשבר העכשווי יחריב את כל האופנים החיצוניים של גמול, מלבד המילוי הטהור, סיפוק מהנתינה, כיון שזהו הסיפוק שלא נעלם ויש לו את התמיכה החברתית המלאה!

פוסטים קודמים בנושא:
מאיחוד כל אחד ירוויח
תחרות – בהשפעה לעולם
פוסטים נוספים במדורים: משבר עולמי, דור אחרון