מהי "לשון הקודש"

מתוך ספר הזוהר, "סתרי תורה": מקימי העיר והמגדל (בבל) היו מדברים בלשון הקדש, שמלאכי השרת מכירים אותו. ולא היו מדברים בלשון אחר…

"ויהי כל הארץ שפה אחת". "שפה אחת", פירושו לשון הקדש. בשביל שדברו בלשון הקדש, היו משביעים המלאכים העליונים שיסייעו אותם בבניינם."

ולפיכך לא יבצר מהם אשר יזמו לעשות. אבל אם לא היו מדברים בלשון הקדש , לא היה להם עזרת המלאכים, והיו מעשיהם כמעשה שדים, שאין לו תקומה אלא רגע, ותכף מתבטל מעצמו.

"לשון הקודש" מסמלת את לשון המאזניים, אשר מודדת את הקדושה – את השילוב (איזון) הנכון בין הקווים ימין ושמאל.

קו ימין, זו ההשפעה, זהו הכוח שמקבלים מלמעלה. קו שמאל, זוהי הקבלה, החומר שלנו, הרצון ליהנות.

אם אנחנו מבררים את האיזון הנכון ביניהם, אנו משיגים את לשון הקודש. במצב שכזה, לשון המאזניים מצביעה על כך שכל הרצונות שלנו נמצאים בעל מנת להשפיע, מאזנים את הקווים ימין ושמאל.

בכך שאנו מעניקים לחומר שלנו, לרצון ליהנות, את המבנה הנכון – "על מנת להשפיע" – אנחנו בונים מהחומר הזה את הנשמה שלנו.

זו המשמעות של "לבנות עיר" – כשהכוחות העליונים, המלאכים, מסכימים עם זה ומבינים את זה. כלומר, בנינו את הקשר הנכון עם הבורא, עם כוח ההשפעה.

בכל מדרגה אנחנו משתמשים באותו החלק מהרצון שבו אנו מסוגלים להשתמש "בלשון הקודש" – בקו האמצעי, וכך מתחברים יותר ויותר עם הבורא, נדמים אליו ומשווים את צורתנו עמו.

כל "לבנה" ו"בלוק" שאנו יוצרים נבנה רק בקו האמצעי, בלשון הקודש, כלומר אנחנו תמיד מקימים את הבניין ממטה למעלה, בעל מנת להשפיע, בכוחות ההשפעה – מה שנקרא "בעזרת המלאכים העליונים".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.12.2009

ראה מאמרים קודמים בנושא :
הבה נבנה לנו עיר (בבל) ומגדל וראשו בשמים
שפה – זו תוכנת קשר
לדבר בשפת האהבה