מחסום – סימן חיים קריטי

מחסום הוא גבול, שבו אני מקבל את כוח ההשפעה. ואת זה בדיוק אנחנו רוצים להשיג – איחוד בינינו, כוח השפעה הדדי. באותו הרגע שזה יצליח לנו, זה סימן שעברנו את המחסום.

כיצד לתאר לעצמנו את הכלי הכללי הזה? נגיד, כל אחד מאיתנו מגיע עם כוס המים שלו ושופך אותו לחבית אחת גדולה! ושם כבר אי אפשר להבדיל, איפה שלך, איפה שלי, איפה שלו…

זה נקרא איחוד של רצונות, עד שאנחנו באופן כזה לא נשיג נפח מסויים, מידה שנקראת "סאה", ובה נתחיל להרגיש את החיים.

קיים הבדל בין אקווריום לבין מאגר מים. קיים גבול שאחריו מאגר המים מתחיל לחיות את החיים העצמאיים שלו! באקווריום אתה חייב לשמור על החיים בצורה מלאכותית – להאכיל את הדגים, לספק חמצן, לנקות. אבל אם מאגר המים שלך משיג נפח מסויים, גדול, אז הוא מתחיל בעצמו לשמור על חייו. כבר לא נדרש ממך לספק לו מזון וחמצן, הוא מתחיל לחיות בדרך טבעית, בכוחות עצמו.

הגבול הזה הוא כמו סימן קריטי, שמתחתיו מתחילה הגסיסה, ולמעלה ממנו – החיים.

סאה – זהו אותו הגבול שאליו אני מגיע, בעלייתי ממטה למעלה, כאשר השקעתי כבר כל כך הרבה כוחות, שמאחורי הגבול הזה אני מתחיל בעצמי לשמור על חיי.

כך עלינו לחבר ולאחד את רצונותינו. אם אנחנו משתוקקים להחיות את האגם המת או הגוף שנמצא ללא רוח חיים, אז עלינו להשקיע שם מאמצים נוספים – גם בכמות, וגם באיכות, עד שנצליח לעורר בו חיים.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.02.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
נדאג שהאדם הזה יחיה!
אני לא בורג במכונה, אלא תא בגוף חי
דרך המחסום על קרן אור דקה