מסך

האדם הוא עולם קטן, כלומר כל העולם נמצא בתוכי. אני עומד מול האור העליון, מול הבורא, עם כל התכונות והקביעות הפנימיות שלי. איני יכול לתאר דבר מחוץ לי.

אני חושב שעברנו הכנה מספקת ואנו כבר מסוגלים לנתק את הכתוב בזוהר מתמונות העולם הזה, מההיסטוריה והגיאוגרפיה – ולתאר במקום זה את עצמנו, את הבורא ואת המסך שבינינו, כלומר את מערכת היחסים, שעלי לבנות עם הבורא.

המסך הוא לא מחיצה כלשהי ביני לבין הבורא, אלא מערכת שלמה. אני הרי רק נקודת רצון שנבראה "יש מאין", וגם הבורא הוא רק נקודה, ניצוץ של אור, שברא את הנקודה הזאת.

המסך זו אותה המערכת הענקית, שקיימת בין שתי הנקודות: ביני, הנקודה השחורה, לבין הבורא, נקודת האור הלבן.

המסך אינו נמצא מעל לרצון ליהנות, אלא כלול בתוך כל הרצון הזה. בעזרת המסך אני מחשב באיזו מידה אני יכול לדמות את הרצון שלי לאור. לכן המסך צריך לכלול את הרצון במלואו.

ראש הפרצוף – זה המקום שבו אני קובע איזה חלק מהרצון יכול להשתייך לאור.

אותו חלק הרצון שאני מדמה לאור נקרא תוך (פנימיות) הפרצוף. חלק הרצון שאיני יכול לדמות לאור, נקרא סוף הפרצוף.

בכל החלקים האלה פועל המסך – המערכת, שמחברת אותי עם הבורא.

אותה מערכת מחולקת לשלושה חלקים: בירור וחשבון (ראש הפרצוף), לאחר מכן קבלת האור והידמות אליו בפועל (תוך הפרצוף), וחשבון נפרד בנוגע למידה שבה איני מסוגל להשתוות ולהדמות אליו (סוף הפרצוף).

לא מספיק להחליט באיזה חלק מרצוני אני מסוגל להידמות לבורא, ואת השאר פשוט לשים בצד.

כמו כן עליי לבדוק באילו רצונות איני יכול להתאים אליו ומדוע! סוף הפרצוף חייב להיות מבורר לא פחות מאשר ה"תוך".

בעל הבית שואל אותי על כל פרט קטן: "מדוע אינך רוצה לקבל אותו ממני?!" . ועליי לבדוק ולהסביר לעצמי מדוע איני מסוגל לכך!

המסך זו מערכת קשר שלמה, ולא סתם מחיצה כלשהי, כמו שאנחנו מציירים בשרטוטים. וכשאנו לומדים את הזוהר, אני כל הזמן מברר את המערכת הזו – את הקשר ביני לבין הבורא.

מלמטה ומלמעלה נמצאים אני והבורא, ואילו בינינו נמצאת כל המערכת הזו, שמורכבת משלושה חלקים עיקריים – מהמסך. היא – זה כל העולמות.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.12.2009

ראה מאמרים קודמים בנושא :
כוח האיחוד בלתי מנוצח
מה זה מסך ?
מפריד הרצונות