הבעיה במהירות ההתקדמות הרוחנית היא בהרגל. אם האדם היה דורש שכר על כל פעולה שביצע – הוא היה משיג במהירות את גילוי העולם העליון.
קמתי בלילה והגעתי לשיעור – איפה השכר שלי ? שאלתי אותך שאלה – איפה התשובה שלך? (פניה לבורא). פניתי לקבוצה, הכנעתי את עצמי כלפיה, כדי לרכוש את גדלות המטרה – איפה היא ? אם הייתי באופן זה דורש בקביעות מעצמי, מחברים, מהבורא – אז הייתי מנצל בצורה יעילה כל רגע בחיי, טוב או רע, ומתקדם במהירות.
האדם צריך להיות בחיפוש ובהבנה בדומה לילד קטן. כי הקללה הכי גדולה ומפחידה – זה להזדקן בהיותו ילד (כמו שכתוב: מה לעשות עם ילדים שהזקינו). כי אז כבר לא תוכל ללמוד, להתרשם, כי אין בך יותר רוח חיים – אתה זקן ועייף…
אז לא, הזקן חייב להיות דומה לילד !
מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם לתלמידיו, 04.11.2009
רשומות קודמות בנושא:
רק הטה אוזנך !
תאוצה, ולא מהירות
בחירה חופשית – בתאוצה
כי הבעיה היא שצריכים לבקש דברים שלא באמת רוצים…