ניצחוני בניי…

laitman_2009-11_8744-70.jpg

הבורא ברא רצון ליהנות, והוא מחדש אותו בכל רגע. כלומר, אם אני מרגיש שהרצון ליהנות משתוקק כל רגע לתענוגים חדשים, סימן שאת כל זה הבורא מבצע בתוכי. הבורא מושך אותי, ודוחף אותי לכל מיני תענוגים. הוא מנהל אותי, ומעורר בתוכי כל פעם רצונות חדשים.

אם אני מיישׂם את הרצונות האלה (הרצונות שלו), מבלי להרהר על השאלה ממי הם באו ולמה, אז אני נמצא בדרגות דומם, צומח או חי. אך אם מתעוררת בי הנקודה שבלב, ואני מתחיל לזהות ולשים לב שהבורא משחק בתוכי ובכל פעם מעורר בי תענוגים שונים, משמע שאני כבר מביט על כל המתרחש מתוך הנקודה שבלב, כאילו מתוכו.

לכן הנקודה שבלב, תחילתה של הנשמה, נקראת "חלק אלוקא ממעל". כשהיא מופיעה משמע שכבר מופיעה אצלי האפשרות לעשות מהבהמה שבי – אדם.

כיצד? אני אעבוד כנגד הבורא, כנגד הטבע שלי, ולא ארצה ליישׂם את כל מה שהוא מעורר בי. אני אפסיק להשתמש ברצון שהוא מעורר בי, ואבדוק בשביל מה ולמה אני ממשיך לפעול באותו הכיוון.

אני מתחיל לברר האם הוא מעוניין בכך או לא, האם יש לי כאן איזו בחירה חופשית או לא, האם כדאי לי להתעורר באופן אוטומטי ולהמשיך לבצע את אותו הרצון שהוא מעורר בי, או שאני צריך להפסיק את הפעולה הזאת ומהרגע הזה והלאה לפעול באופן עצמאי, כמו שנאמר: "ניצחוני בניי".

במצב הבא אני כבר ממשיך לבצע את פעולות הבורא רק בתנאי, שאני משתתף בהן באותו הכיוון, באותה המחשבה, באותה הכוונה, כמו בעל הבית. לשם כך אני רוצה לגלות אותו, אני רוצה להיות שותף מלא איתו בכל. בזכות השותפות הזאת אני משיג איחוד ודבקות.

מתוך שיעור על מכתבו של בעל הסולם, 12.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
לא רוצה להיות בובה!
נקודת המפנה של הנברא
את הרוחניות רק אני בונה!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest