קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מהו סודה של אותה האהבה לחברים, שעליה מדברת חכמת הקבלה? הרי כל העולם אומר שצריכים לאהוב זה את זה – אבל במקום זאת קיימת שנאה בלבד?
תשובתי: הסוד הוא בכך שכתוצאה מהעבודה הנכונה בקבוצת מקובלים, האדם מתחיל לגלות את האמת על עצמו: שהוא אינו אוהב את הזולת אלא שונא אותו.
לפני כן, הוא אמר שהוא אוהב את כולם, ובאמת האמין בזה. ואילו עכשיו הוא מגלה, שהוא השונא הגדול מכולם, ואם היה יכול, היה מחסל את כל הסובבים אותו. זו כבר הכרת הרע – צעד גדול בדרך לתיקון.
הכרה כזאת לא מגיעה מעצמה, אלא רק כתוצאה מלימוד ומחקר עצמי. האדם לומד על התכונות שעימן הוא נברא – אותן התכונות, שעליהן נאמר "בראתי יצר הרע".
עליו להשקיע לא מעט כוחות כדי להבין באיזה עולם אנחנו קיימים, וזו כבר מקפצה כלפי מעלה.
כאשר אני מבין עם אלו תכונות נבראתי, נשאר לי רק להתלונן ולבקש את תיקון "מהאמן שעשני".
הבורא אינו מסתיר מאיתנו את העובדה שהוא זה שברא אותנו כאלה בכוונה תחילה – כדי שנגיע להכרה ברע שבנו. תחילה האדם מבין, שהוא אישית סובל מהשנאה שלו לאחרים ומפסיד מכך המון.
אוחזת בו יראה על מה שיקרה עימו בעולם הזה ובעולם הבא.
אבל בהדרגה, תחת השפעת האור המתקן, הוא מתחיל להבין עד כמה תכונת ההשפעה היא יקרת ערך, מפני שהיא נותנת לאדם חופש.
הוא מתחיל להעדיף את הרוחניות על פני הגשמיות. הוא רוצה להיות משפיע, אוהב, לצאת מהאגו שלו – לצאת מהכלא הזה!
הוא עדיין רוצה זאת לעצמו, כדי שיהיה לו טוב יותר, אבל בכל אופן, הוא כבר רוצה להשתחרר מהרצון האגואיסטי שלו.
לשם מטרה זו הוא מתחבר עם האחרים, ובהתאם למטרה זו, הם כבר לא נקראים אוסף של אגואיסטים, אלא מקובלים.
יחד הם מגלים, שאין להם את הכוחות לתקן משהו בעצמם – הם זקוקים למרכיב השלישי, לכוח העליון, לבורא, לאור התיקון.
האורות מנענעים אותם, כמו סירה בים סוער, וכל הקבוצה הזו מתחברת כך שהיא מתחילה להגיב יחד, בהדדיות, בשיתוף פעולה, בהרמוניה כללית (חיובית או שלילית).
האור מתחיל להשפיע על כל אחד בצורה חזקה יותר, כי השפעתו דרך הקבוצה רק גוברת, מפני שהקבוצה שקולה למגבר.
כך הם מגיעים להכרה שאין ביכולתם להסתדר ללא עזרת הבורא, ללא האור המתקן. ואז כל אותה הקבוצה מוכנה להתאחד כאיש אחד בלב אחד – כדי לגלות בתוכה את הבורא.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 06.12.2009
"קנאה" השיר החדש של ארקדי דוכין
רשומות קודמות בנושא:
הפחד מפני נפילה למושב לצים
אחדות הניגודים
להשתוות למעמד הבורא
וכך מצפים שמתוך ללא לשמה נבוא לשמה!