על הגבול בין החושך והאור

כשאנחנו בונים את הכלי של נשמתנו בכדי שהאור יתקן את הכלי, מתקיימים ברמת הקשר בינינו ד' דרגות, ד' שלבים. רק כשאנחנו משיגים את השלב האחרון, אנחנו משיגים את הבריאה בכל עומקה, מתחילתה ועד סופה ומסופה עד תחילתה.

הכול מושג בעומק הקשר בין הנשמות, כתוצאה מהשבירה התגלתה האפשרות של ההשגה הזאת. הרי טרם השבירה של הנשמה הכללית היינו מחוברים יחד, אך בחיבור הזה לא הייתה השגה, הבנה, הרגשה של מהות הבריאה עצמה. לאחר השבירה התגלתה התהום בין חלקי המציאות, בין הנשמות.

על ידי החיבור בין כל הנשמות, אנחנו מגלים חמש דרגות עביות (גסות הרצון) בקשר בינינו, כשאנחנו מתקנים את העביות, אותה העביות הופכת ל"זכות" (רצון זך).

במקום הקשר הטבעי שהיה בינינו טרם השבירה, שהתבסס על חשבון אור, כעת הקשר מבוסס על גילוי הניגודים והשנאה בינינו. מכאן שבגילוי השנאה בינינו ובניית הקשר מעליה, אנחנו מגיעים להשגה. במצב הזה אנחנו יכולים להרגיש את החושך בתהום שקיימת בינינו, בכל עומקה, בדרגת הרצון הרביעית (העביות הגסה), וכמו כן להרגיש את הקשר, האהבה והאור שאנחנו מזמינים מלמעלה, הזכות של רצונותינו.

התהום שמתגלה בקשר בינינו, בין החושך לאור, נקראת ההשגה הרוחנית, השגת הבורא, מחשבת הבריאה, שם אנחנו משיגים את היישום העצמי שלנו.

מתוך ההכנה לשיעור על ספר הזוהר, 17.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
לדעת את סודות הבורא
מעל השנאה אל האהבה
אחדות הניגודים