על סף מדרגת האדם

שאלה: נניח, שאנחנו יוצרים פעולה פנימית, ולא חיצונית מכאנית. אבל מה הוא הכוח הפנימי של אותה הפעולה? מה היא משמעותו?

תשובתי: כל המשמעות – בגילוי המציאות בעזרת מאמצים קשים ביותר! בזה מסתכמת כל עבודת האדם בעולם הזה. האדם מגיע לעולם הזה, רק כדי להגיע להכרת הרע שלו. והכרת הרע הזה של קיומו, מגיעה אליו בהדרגה, לכל אדם בנפרד, ולעמים או אפילו לתרבויות שונות, עם מהירות משלה בהתאם לפירמידה, שלפיה בנויה האנושות.

אבל בסופו של דבר כל אחד חייב להגיע להכרת הרע, כלומר להבין, שהקיום הגשמי שלנו לא שווה כלום, וגם אין באפשרותנו לתקנו אפילו במידה כזו, שנוכל פשוט לחיות, כבהמות מתוקנות, שסתם קיימות וטוב להן.

בנוסף לכך, גם אם היינו יכולים לתקן את קיומנו הגשמי, כדי שהגוף שלנו ירגיש טוב, כמו פרה, שלפניה נפרש שדה ירוק אין סופי, שמש ומים, כל מה שרק תחפוץ. אבל, בכל זאת חיים אלו יסתיימו מתישהו! הדשא יגמר, והחיים שלי יסתיימו – וזה הכול… והמחשבה הזו, אשר לא עולה בראשה של הפרה, מתחילה פתאום לייסר את האדם, את כל אחד, לפי דרגה מסוימת בהתפתחותו.

רוב בני האדם לא חושבים על כך או שמשתדלים לשכוח, אבל בסיכומו של דבר, האדם מתפתח לרמה כזאת, שמתחיל לשאול את עצמו אודות קיומו: למה זה כך ובשביל מה?! ויותר מזה, אם הוא רואה לפניו את הסוף הבלתי נמנע, ורואה אותו בצורה ממשית ומוחשית ביותר, אז כל הדשא הירוק הזה שלפניו מתחיל לגרום לו לבחילה! וזה כבר לא מביא לו הנאה ותענוג, אם הוא יודע, שמתי שהוא זה יגמר.

האדם אינו מעוניין לחיות רק את היום הזה! וכאן מתחיל להתנהל בתוכו מאבק מאוד לא פשוט ומתחילים בירורים למיניהם: האם אני רוצה להמשיך ליהנות מתענוגים ושמחות, שאותם אני יכול להשיג היום, ובכך מנתק עצמי מהרגע הבא – או שאני חי עבור העתיד, ורק עבורו אני קיים גם ברגע הנוכחי הזה.

בזה מסתכמת החלטתו של האדם – לחיות את היום הנוכחי ולא לחשוב על העתיד, כאילו הוא לא קיים, או לחיות את העתיד ולא לדאוג לרגע הנוכחי. אחד מהשניים! אם אני חושב רק על הרגע הנוכחי – אני נקרא בהמה, אם אני חושב על העתיד – אני נקרא בן אדם. ואז, אם אנחנו מקבלים כזאת תחושה, אנחנו פונים לחכמת הקבלה – כי כבר מיואשים למצוא משמעות בהתפתחות החומרית שלנו. וחכמת הקבלה מסבירה לנו, בשביל מה כל זה נברא וכיצד אנחנו יכולים להתקדם מכאן הלאה.

המדעים מאשרים, שהפעילות שלנו בעולם הזה שגויה, ושאנחנו הורסים את העולם. אנחנו צריכים לקחת מהעולם הזה רק את המינימום ההכרחי, כמו שצריכות החיות. כי הרי הגוף שלנו – זה סתם בהמה. ואת כל הכוחות הנותרים שלי אני חייב להקדיש להתפתחות רוחנית, כדי לעלות עד לדרגת "אדם". והטבע דוחף אותנו להשיג את רמת ודרגת האדם!

כמו שהרצון ליהנות התפתח בכל הטבע: מדרגת דומם לדרגת צומח, ואחר כך לדרגת החי, וכמו שהתפתח כל היקום, כך הגיעה עכשיו גם האנושות לזמן ההתפתחות מדרגת החי לדרגת מדבר, לדרגת האדם.

ואנחנו עומדים היום על סף מדרגת האדם! זה אומר, שאנחנו חייבים להפסיק לפתח את עצמנו ברמה החומרית – כל הצעצועים האלקטרוניים ייגמרו. בני האדם יאבדו כל עניין בהם. הכול כבר נמאס, ולא רוצים כלום! לא תוכל למכור שום דבר לאדם, חוץ מדבר אחד – עבור רצונו להתעלות ולהפוך לאדם. חוץ מזה, לאדם לא יהיה צורך בשום דבר!

רשומות קודמות בנושא:
לבנות את דרגת המדבר!
ידיעות נוספות במדור: משבר עולמי