רוחניות – אחדות של האור והחושך

זוהר: פרשת וארא, אות צ': ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך, היינו בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע. שיהפוך מידות הרעות של יצר הרע להיות טובות, דהיינו שיעבוד עימהם את ה' ולא יחטא על ידיהם, ואז ודאי אין עוד הפרש בין יצר הטוב ליצר הרע, והם אחד.

בעולם שלנו איננו מודעים להבדל האיכותי בין טוב לרע, לכן איננו מבינים שהם מגדירים ותומכים זה בזה, ואיננו יכולים להתקיים אחד ללא השני. אנחנו היינו רוצים להשמיד באופן מיידי את כל הרע ולהשאיר רק את הטוב, מה שאנחנו ברגע זה מחשיבים כטוב.

הרוחניות מתגלה בהבדל בין התכונות המנוגדות האלו, ולא בכוונה להרחיק או להשמיד אחת מהן. שתי התכונות קיימות לשם הגילוי של שניהם, והמצב הרוחני עצמו נבנה מתוך שניהם, מהאור ומהחושך ביחד.

מלכתחילה אין לנו הגדרות פנימיות נכונות, ולא ברור לנו מה זה אור ומה זה חושך. לאחר שאנחנו מבדילים ביניהם, מגדירים מהו האור ומהו החושך, ונותנים עדיפות לאור על החושך, אנחנו לוקחים את כל האור ואת כל החושך, ומשניהם בונים את המצב הרוחני שלנו. איננו מוחקים אף אחד מהם, כי אם לקחת אחד ייעלם גם השני. לכן אנחנו בונים קו אמצעי משניהם.

בעולם שלנו אין מבנה כזה או תופעה כזו, קו אמצעי, זה אינו מוכר לנו. אנחנו תמיד שואפים להסיר את הבלתי הרצוי, התופעות הלא נעימות. נדמה לנו שאין להם מקום בעולמנו. ברוחניות לכל דבר יש מקום, והכול צריך להישאר לנצח. רק כאשר הם מתאחדים ביניהם בצורה נכונה, יש מקום לקיום של שניהם, ולא האחד ללא האחר.

לכן הרשעים והצדיקים, הקבלה וההשפעה, האמונה והידע, נבנים אחד על בסיס השני. לשם השגת המטרה הם חשובים באותה מידה. כמו שכתוב: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה" (מסכת ברכות).

תיקון הרע מסתכם בשימוש הנכון בו יחד עם הטוב, כשהם ביחד ובאופן שווה משתתפים בגילוי המקור שלהם, הבורא. הקו האמצעי הוא הנשמה שנבראת משניהם ומגלה את המקור שלהם, את הבורא.

מתוך שיעור על ספר הזהר, 03.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
נשמה זה אחדות אור וחושך
מעל השנאה אל האהבה