ריקנות – מחיר החופש

שאלה: בשביל מה נדרשים לנו העולם הגשמי וגופים גשמיים, אם רצון רוחני (כלי) לא נמצא בתוך הגוף ?

תשובתי: ובאיזו מציאות אתה תתקיים עד שתיכנס לרוחניות ? דווקא המציאות המדומה הזו נותנת לך חופש בחירה. מציאות מדומה זו חשובה מאוד, כי דווקא בזכותה לאחר כל נפילה, אנחנו עולים לרוחניות. אנחנו נכנסים לרוחניות "מאין", כמו "יש מאין", בריאה חדשה.

לרוחני, לקשר עם הבורא, חייבים להיכנס מבחוץ, "מאין". אדם – זו הבהמה היחידה, שהטבע אינו שולט בו במאה אחוז, אלא מאפשר לו לטעות, בכך שמשאיר לו "חלל ריק", ונותן לו חופש, כדי שאנחנו ניכנס לעולם הרוחני "מאין", מתוך השלילה.

אם היינו נשלטים באופן מוחלט על ידי הטבע, לא היו מתעוררות בנו שאלות כלל – הכול היה נקבע עבורנו מראש. אבל דווקא בגלל שהשאירו לנו איזה חופש, זה מוליד בנו השתוקקות ויכולת להרגיש את תחילת לידתו של הרצון הרוחני (כלי), שהפוך לנו.

אם הטבע האגואיסטי היה מנהל אותנו באופן מוחלט, אנחנו מעולם לא היינו מסוגלים להרגיש את טבע ההשפעה. אבל מאחר ובהנהגת האגואיזם עלינו, הושאר עבורנו מרחב ריק, אז בכך שאנחנו מרגישים אותו ובלי להבין את עצמנו – באותו רגע אנחנו מתחילים להרגיש את התחלתו של הטבע האלטרואיסטי, ולהיכנס לתוכו כמו "יש מאין".

מתוך שיעור "פתיחה לחוכמת הקבלה", 02.11.2009

רשומות קודמות בנושא:
העולם כאמצעי להתקדמות
לעלות מהענף לשורש