קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
לאחר השבירה נשאר חלקיק של נשמתי בעולם אין סוף, אבל הוא מחובר עם כל יתר החלקים. אם אני אתקן את עצמי עכשיו, אז אינני מתקן את החלקיק הקטן עצמו, אלא אני מתקן את הקשרים שלו עם כל השאר.
מלכתחילה כל הרצונות שלנו היו מחוברים יחדיו על ידי האור העליון. לא ידעתי כיצד אני פועל: אני השפעתי לאחרים וקיבלתי מהם, כפי שציווה עליי האור. כך היה עולם אין סוף – כלי כתר עם אור הנפש הממלא אותו, המוחזק במצב הזה על ידי הכוח של האור העליון. אבל עכשיו זה לא מספיק לנו בכדי שנהיה מחוברים.
כעת עליי להבין בעצמי את המערכת של הנשמה הכללית, עליי לדעת בעצמי כיצד להתחבר עם האחרים ולספק להם חיים. לכן היה צורך בשבירה, כדי שכל אחד יתערבב עם כולם ויישארו בו הרשימות של המידע הזה.
אם אנחנו לא נתחיל לתקן את עצמנו כל אחד מאיתנו יתחיל להרגיש כיצד מתעוררים בו כל אותם החיבורים אך בצורתם הלא מתוקנת – שנאה נוראית כלפי כולם. התחושה הכללית תהיה שכולם ירצו שהאחרים ייעלמו. המוצא היחידי הוא לתקן בעצמנו את המערכת הזאת.
מתוך שיעור על הקדמה לספר הזוהר, 18.01.2010
רשומות קודמות בנושא:
עיגול הוא סמל השלמות הרוחנית
עיגול – צורתו של העולם האינטגראלי
