שיר זו עבודה פנימית

שאלה: מה זה שיר, האם זו תפילה (מ"ן), התעוררות מלמטה?

תשובתי: הכול נכלל בתוך השיר, כל תהליך העבודה הרוחנית. כמו שבמנגינה יש התנגשות של כל מיני צלילים, התחלפות ברמות והפסקות, כי ללא הפסקות, היינו שומעים רעש ולא מנגינה.

מדוע המנגינה נותנת לנו הרגשה של הרמוניה ומעוררת בנו רגשות? מדוע צלילים בסדר מסוים מאלצים אותנו פתאום לצחוק או לבכות? הרי הצליל הוא רק גל אווירי של תדר מסוים שמשפיע על עור התוף?! איך זה כך שעל ידי איזה התקן פנימי, פעולות מכאניות, תגובות חשמליות במוח, זה הופך לרגשות? ואין הרגש קיים בתוך הצלילים עצמם, אלא הצלילים מעוררים את הרגשות אלה בתוכי! כיצד מישהו יכול להעביר לי רגש דרך מנגנון דומם, בתהליך הדומם הזה שנכנס לתוך הגוף החי ומעורר בו רגשות בדרגת אדם (מדבר)?

זהו תהליך מאוד לא פשוט. כל זה אפשרי רק כי במנגינה ישנם צלילים נפרדים בגבהים שונים והפסקות, הפסקות בין הצלילים, כלומר כל אותן התכונות שנוכחות בעבודה שלנו בג' קווים: ימין, שמאל ואמצע.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 21.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
שירים עם ניצוצות רוחניים
מוזיקה של השגה עליונה