דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שנאה ללא סיבה, אבל מטרתית

שנאה ללא סיבה, אבל מטרתית

מיכאל לייטמן

על ידי צירוף רצונות של אחרים אלי, על מנת למלא אותם, האדם יוצר את נשמתו. כך הוא מיישם את רצונו להיות דומה לבורא. בזמנו, אברהם אסף אנשים כאלה בבבל העתיקה וייצר מהם קבוצה שנקראה "ישראל". ישראל מהמילים "ישר – אל" (ישר אל הבורא).

בזמננו תכונת ההשפעה אבדה, ובמקום אהבה לזולת מתגלה בינינו שנאת חינם. אני שונא מישהו סתם בגלל, שהוא – זה לא אני, כי יש לו רצון משלו. כך אני בנוי, שכל האחרים לא נכנסים לתחום ההתעניינות שלי, אם לא ניתן לנצלם לטובתי. אני שונא מישהו אחר, מאחר והוא מנותק ממני.

מצד שני, אם היינו מחוברים, הייתי מרגיש את רצונו בתוכי, ואז הייתי אוהב אותו. זאת אומרת, אנחנו תמיד לומדים מהניגודים, "כיתרון אור מתוך חושך". ולכן, על ידי ההשתוקקות לאהוב את הזולת, אני מגלה בתוכי את השנאה כלפיו. כי השנאה יכולה להתגלות רק כנגד האהבה.

תלמידי רבי עקיבא, שהיו נמצאים בתכונת אהבה לזולת, נפלו ממנה לשנאת חינם, כאשר התפרצות האגואיזם שבהם העיפה אותם לכל עבר.

אם אדם עולה במדרגות רוחניות, אם הוא רוצה להשיג השפעה, אהבה, הידמות לבורא, אז פעם אחר פעם הוא מגלה, שהטבע שלו – זה שנאת חינם. על ידי גילוי הרשע שבו, הוא מתקן אותו – והופך לצדיק.

מתוך שיעור "הקדמה לספר "פי חכם" ", 06.11.2009

רשומות קודמות בנושא:
חשבון השנאה והאהבה
בחיפוש אחר החיים
כיצד להדביק את הכלי השבור

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest