תמלא באור את כל העולמות!

שאלה: אם בזמנם של בית המקדש הראשון והשני כל העם היה בהשגה רוחנית, אז מדוע לא ניתן היה לעבור את השבירה רק ברוחניות, ללא ההתגלמות הגשמית, ומייד להשיג את בית המקדש השלישי?

תשובתי: כל הירידה והעלייה של הנשמות חייבת להשתקף בדרגת הדומם הנמוכה ביותר – בעולם שלנו. עד לגמר התיקון הסופי, היא חייבת לעבור בכל השכבות של הרצון ליהנות, לכל עומקו, ולהסתיים בעולם הגשמי הזה.

אין לנו שום אפשרות להימנע מהמאורעות המתרחשים בעולם הזה, כלומר בתוך הרצון האגואיסטי שלנו, שאותו אנחנו מרגישים כ"העולם הזה". אנחנו תמיד נרגיש אותם כתולדה ותוצאה של ההצלחות הגדולות או הקטנות שבעולם הרוחני, ביחסים שלנו עם הבורא. לא ניתן להפריד בין מה שמתרחש בעולם הרוחני ובעולם הגשמי, זה אותו הדבר בדיוק.

ישנו אותו הרצון, בכל עומקו, מהעולם הזה ועד עולם אין סוף, רק בעביות (הגסות) שונה בשכבות שלו. על ידי התפילה (העלאת מ"ן) שעולה לעולם אין סוף, האדם משפיע על כל האור היורד מהמקום העליון ביותר בכל שכבות הרצון, דרך כל העולמות עד למדרגתו, והלאה כלפי מטה.

הרי בהימצאותו באמצע הסולם הרוחני, הוא כולל בתוך המ"ן שלו את כל העביות של הרצון הנמצא למטה, מתחתיו. אז האור, המגיע בתשובה לתפילתו, עובר דרכו ומתפשט הלאה למטה, עד לסוף ממש! לכן, כל אדם משפיע על כל עובי המלכות של עולם אין סוף.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
בית המקדש שבלב
האין סוף האינסופי
בונים את בית המקדש השלישי!