השרו עליי רוחניות!

שאלה: בעוד כמה ימים נתאסף כולנו בכנס קבלי בינלאומי וירטואלי, שבו נשתדל להרגיש את הרצונות של כל אותם אלפי בני אדם שמשתוקקים לרוחניות. כיצד ניתן להרגיש כאב שנובע מחוסר ברוחניות אצל אדם אחר, אם איננו מסוגלים אפילו לחלוק כאב גשמי של האחר?
תשובתי: אנו נשתדל להשיג זאת יחד, כי הרי לכל אחד מאיתנו יש כאב קל מלרצות רוחניות, כאב שכל הזמן נרגע משום שהרצון שלנו ליהנות כל הזמן גדל. עלינו להשתדל להגדיל בתוכנו לא את הרצון לרוחניות, אלא את רצון לאיחוד! בתוך האגואיזם שלנו הרוחניות מצטיירת כהשגה אישית ואילו איחוד כפעולה גשמית.

שאלה: כיצד עלינו לחזור לאותו המצב בו היינו בעולם אין סוף?
תשובתי: רק על ידי האיחוד בינינו – איחוד בין הנשמות ולא של הגופים הגשמיים והמטרות הגשמיות.

טיעון: את האיחוד הזה איננו מסוגלים להשיג!
תשובתי: עלינו רק לבקש להעלות מ"ן, כדי שהאור ייתן לנו כוח לאיחוד. מצד אחד, עלינו לגלות בתוכנו את האגואיזם, את אותה הדחייה ההדדית וחוסר האכפתיות, אולם מצד שני עלינו להבין שהאור יכול לתקן את כל זה, עלינו לזעוק אליו שיתקן אותנו!

שאלה: מה עושים אם אין לי רצון להיתקן?
תשובתי: המצב הזה נקרא "תפילה, קודם תפילה", רצון המקדים רצון. נתחיל מהדברים הפשוטים, נרקוד ביחד, נשיר ביחד, נעשה הכל ביחד! בסיכומו של דבר, נגביר את התיאבון על ידי פעולות פשוטות, גשמיות ופרימיטיביות. פעולות אלו יעוררו את הלב הגשמי שלנו יותר ויותר עד שנגיע לרוחניות ולמדרגות הכי גבוהות שלה.

ישנו סיפור על מקובל ששילם את כספו האחרון לנגני רחוב, כליזמרים, כדי לשמוע את ניגונם ולקבל מהם השראה רוחנית. אשתו צעקה עליו: "אין לנו מה לאכול בבית ואתה נותן את הכסף האחרון לשיכורים האלה?! הרי הם יבזבזו את כולו על שתייה!" אבל הוא ענה: "אין זה חשוב, איני יכול בלעדי המוזיקה שלהם. אפילו שהם שיכורים ואינם יודעים דבר, עליי לעורר את עצמי עכשיו. אינני מסוגל לצאת בעצמי מהמצב הזה".

אנחנו ביחד נעשה את אותו הדבר…

מתוך שיעור על הקדמה לספר הזוהר, 18.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
הקונגרס הווירטואלי הקבלי הראשון
שיחה על קונגרסים