עד כה, התפתחנו באופן "אוטומטי" – הרשימות שמתעוררות בקביעות משכו ודחפו אותנו למטרות שונות.
ברוחניות, מנגנון ההתפתחות פועל אחרת – שם הכול תלוי בהתעוררות שלך.
התעוררת? הרצון בוער בך? אתה משקיע מאמצים? אתה מתקדם בהתאם לכך. אבל אם אינך משקיע, אתה נשאר במקום.
שנים של לימוד אינן מבטיחות הצלחה, במידה והן לא מלוות במאמצי האדם.
בחיים הרגילים אנחנו רודפים מהבוקר עד הערב אחר הצלחה מבלי לאלץ את עצמנו לעשות זאת, אך ברוחניות אין דבר כזה.
נותנים לי התעוררות, אך זה לא מספיק – עכשיו עליי להוסיף לכך משהו מעצמי, להידלק מהספרים, מהקבוצה, להגביר את הדחף הראשוני בעזרת רצון החברים.
רק כך אוכל להתקדם.
פוסטים קודמות בנושא:
התנאי למעבר המחסום
תאוצה, ולא מהירות
היגיעה היא השכר