דף הבית / חינוך, ילדים / העיקרון המרכזי בחינוך

העיקרון המרכזי בחינוך

photo_rav_gh70_258.jpg

שאלה: בספרו "אל תלך לבית הספר" כותב רוברט קיוסאקי (Robert Kiyosaki), שכאשר המורה נותן הוראה לפתור בעיה באופן אינדיווידואלי, ללא אפשרות לעזור לשכן החלש יותר, ואפילו להימצא תחת סיכון להיענש על מעשה כזה – ברגע הזה מתבססים ניצנים של חברת מעמדות פראית. כל עוד הילד רוצה לעזור, ללחוש תשובה לחבר, צריך לעודד אותו, אך דווקא על כך הוא נענש.
ובכלל, כל ההיסטוריה של בית הספר היא היסטוריה של חינוך אינדיבידואליסטי-אגואיסטי, תעשיית ציונים, תחרות מי מוצלח יותר, וכו'.
אם בבית הספר היו מלמדים לעבוד בצוותים, בהם הילדים חייבים להתאחד לצורך פתרון בעיות, היינו מקבלים דור שונה לחלוטין של אנשים.
לפיכך, כל פגמי האגואיזם מתבססים בילדות, דווקא בבית הספר.

תשובה: מסכים איתך. אנחנו מנסים למצוא פתרון לשאלות אלה במערכת החינוך שלנו המצויה בהקמה. העיקרון המנחה שלה יהיה יצירת סביבה, שתעורר בכל אחד שאיפה לשיתוף פעולה (קואופרציה).

בית הספר הוא קודם כל חברה של ילדים, המאורגנת בצורה תקנית, ובונה כל ילד שנמצא בבית הספר באופן מסוים. בית ספר כזה יגרום לילד להתחנך ע"י דוגמא אישית של ערכים ומטרות, כדי להפוך לאדם המעוצב באופן מסוים.

דבר כזה טרם קיים בעולם שלנו. הוא לא קיים באף מוסד חינוכי וגם לא יכול להתקיים, מכיוון שמטרת המוסדות החינוכיים בעולם שלנו אינה הידמות לטבע ושלמות. זו גם הסיבה שבחינוך הרגיל בעולם שלנו אין השפעה של אור מקיף מתקן. והרי רק האור המקיף מתקן – הוא ולא הסביבה. הסביבה רק מזמינה את האור המתקן.

לכן שום שיטה של חינוך לא תעבוד, מלבד השיטה הקבלית, שמעוררת באדם את הכוח המתקן(האור).

שיעורים בנושא "האדם צריך להיות מאושר!":
כתבי הדור האחרון (פרק: "עקרונות מרכזיים", סעיף 18)
קטעים נבחרים מ"כתבי הדור האחרון" (עקרונות מרכזיים, עיקרון מס' 9 – עיקרון מס' 13)
שיחה עם אורן לייבוביץ' על חינוך
מאמר "השלום בעולם" – ו' (פרק: "בחיי המעשה סותרות ארבעת המדות זו לזו" עד פרק: "מדת היחידיות בתוך האיגואיזים פעולתה הרס וחורבן")
הזדמנות לחינוך – שיחה עם הרב לייטמן על נושא החינוך שמטריד את כולנו כיום

ידיעות קודמות בנושא: בקטגוריית "חינוך וילדים":
על בית הספר לִבנות אדם
שיחה על חינוך בעידן הגלובליזציה
שיחה בנושא חינוך

One comment

  1. ילדים נולדים שלמים! הם יודעים מי הם באמת, הם מחוברים לאלוהים ואף מנהלים איתו שיחות, הם מחוברים לאהבה לשמחה לכנות וכד' מה שמפריד אותם מהאמת הוא החינוך שלנו והסוציאליזציה. אני עובדת עם ילדים מגיל שנה בשיטה שאני מכנה התבוננות ללא תנאי, אני לא מנסה לשנות אותם אלא מנסה לתת לטבעם האמיתי לבוא לידי ביטוי.  פשוט יושבים ומתבוננים מבלי להכניס את דעות מחשבות מבלי למדוד ולחנך, אלא מספקים לילד את צרכיו באותו רגע. בשלב מסוים ,יוצאים דברים מדהימים החוצה.כאילו הילד פורח החוצה. אנו צריכים ללמוד מהם ולא ללמדם, לאפשר להם להתנסות ככל האפשר.כך תשאר זהותם בהירה וברורה לעצמם ומתוך המקום הזה ירצו לתרום לאחרים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest