שאלה: בשנים האחרונות קורים סביבי דברים מוזרים. אנשים אותם הערכתי מאוד, מוצאים עצמם בתחתית של החיים, או שהם עושים מעשים החורגים מכל המסגרות המקובלות בחברה שלנו.
פעם הייתי אדם מאוד מטרתי ואילו עכשיו הרצון להוכיח משהו לסובבים אותי נעלם לגמרי .
יש לי הרגשה שכל האנשים שהכרתי ושמהם התפעלתי, הם לא באמת מה שחשבתי שהם.
אני מתנהגת בגסות לקרובים שלי ומתביישת בכך כל הזמן. הרי אני מאוד אוהבת אותם.
אנשים זקנים מרגיזים אותי, הפנים של האנשים מעוררים בי גועל וגם את הגוף שלי אני שונאת.
אני לומדת את חוכמת הקבלה מזה 6-7 שנים. שיעורי הבוקר הם חלק משגרת החיים שלי ואילו הקונגרסים והסעודות הם עינוי עבורי. אני צופה ללא הפסקה באינטרנט, ובלבד לא להיות בקשר פיזי.
תשובה: לכל אחד קצב ושלבי התפתחות משלו. אם את לומדת ופעילה (בזמנך החופשי) בהפצה, באופן שיטתי, משמע, שאת יכולה להיות בטוחה שכל שלב יעבור, ימצה את עצמו, ואז יגיע השלב הבא. וכך השלבים יגיעו בזה אחר זה, עד לגמר התיקון.
התדירות של המצבים, השלבים, תלויה ביגיעה שלך, וזהו הדבר היחיד שבו את יכולה להשפיע על כל דרכך אל הבורא.
אם קצב ההתפתחות שלך יעבור בטבעיות, תרגישי אז לחצים (ייסורים) שיאלצו אותך להשתנות. אך אם תעקפי את הלחץ של הטבע (הבורא), ותשאפי קדימה בעצמך, לא תרגישי אז ייסורים, אלא להפך, תרגישי השראה ושמחה.
הבחירה היא שלך!