קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: באחד מהשיעורים האחרונים הסברת, כי הבורא ציווה רק את הכוהנים והלויים ללמד. המורה שלך הרב"ש, הרב ברוך שלום הלוי אשלג, היה לוי. ואתה?
תשובה: כדי לתת תשובה, אני צריך לתת עדכון היסטורי:
מלכתחילה, משה הסמיך את שבט לוי (גם כוהנים משבט לוי) ללמד את חוקי הבורא ("ואהבת לרעך כמוך"). אבל אנו מוצאים אצל הנביא מלאכי (ספר מלאכי, פרק ב', פסוקים א'-ט') טענות על זה שלא מלמדים את העם את אותם החוקים (חוק ההשפעה והאהבה כחוק הבסיסי של חוק התורה, אשר הביצוע שלו מגלה לעם את הבורא).
באותו הזמן (במאה ה- 5 לפני הספירה) חזר עזרא (הכהן) מגלות בבל, הוא גילה את הירידה הרוחנית של העם וקבע כי מעתה כל אדם מהעם יכול ללמד את התורה (ראה ספר עזרא פרק ז' פסוקים ו'-י' ונחמיה פרק ח' פסוק ט', תלמוד בבלי מסכת קידושין פרק א' דף ל').
לכן, מי שקיבל ידיעות ממקובל ידוע וקיבל הוראה להעביר אותן הלאה, רשאי וחייב לעשות זאת, ללא קשר למוצאו.
שאלה: איזו הסמכה צריכה להיות לאדם, כדי ללמד את חוכמת הקבלה? מי רשאי ללמד אותה?
תשובה: כל תלמיד שלנו, אבל רק לפי המקורות – ספרי בעל הסולם ורב"ש. בכך הוא מראה לאחרים את המקור של האור המתקן. הרי בחוכמת הקבלה לא מעבירים ידע, אלא את שיטת התיקון.
בזמננו, כשבהמונים כבר מתעוררת השאלה "מה הטעם בחיים", זה סימן עבורנו שצריך להראות להם את השיטה, איך למצוא תשובה לשאלה הזו. וזה יכול להיות כל אחד מתלמידינו. לכן כל אחד יכול להסתמך עלינו (לינק באינטרנט וכדומה) ואז לספר בעצמו הלאה.
