שאלתו של יובל אבן: מהם יחסי הגומלין שבין המוח והלב. האם יש לשמור על איזון ביניהם (כלומר בין השכל לרצון) וכיצד ניתן להגדיל, או להקטין כל אחד מהם? כמו כן, בשיעור אמרת שמי שהשכל שלו לא מפותח יכול להשתגע. האם אתה יכול להסביר זאת יותר לעומק?
תשובה: הדבר העיקרי והיחידי שנברא הוא הרצון – והוא הבריאה הראשונית. כדי להשיג את רצוננו מתפתח יחד איתו ויחסית אליו המוח. זאת אומרת, המוח הוא העבד של הרצון ומתפתח רק לצורך הרצון. למרות ההתנגדות הפנימית שלנו לרעיון זה, המציאות היא שהמוח משועבד לרצון באופן מוחלט!
לכן כל הניסיונות שלנו להפוך את המוח ל"אובייקטיבי" לעולם לא יצליחו, אלא אם כן נשנה אותו באמצעות השפעת הסביבה. (ראו את "מאמר החירות") רק על ידי השפעת הסביבה ניתן להכריח את המוח יחד עם הרצונות החדשים להשתנות. תחת השפעתה של הסביבה הנכונה, אשר מביאה את הנברא למטרה, תמיד אפשר לפתח את הרצונות ואת המוח שלנו בהרמוניה.
אדם שרצונותיו גדולים והמוח שלו אינו מפותח מספיק כדי לספק את רצונותיו, יכול לאבד את האפשרות לנהל את עצמו בשכל.
שיעור על פי המאמר "מוחא ולבא" (שמעתי, מד)
שיעור על פי המאמר "מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה" (שמעתי, ט)